<h1>העיטור אות פ' פקדון</h1>
<h2>דף מג.</h2>
והיכא דאמר שומר סלע היה שוה והלה אומר שתים משביעין אותו כמודה מקצת ופטור ואי אמר ליה הילך מגו דמשתבע שבועה שאינה ברשותו משתבע כמה הויא שויא ואי איכא עדים שאבד משביעין אותו שבועת היסת ומיפטר ואי אמר שומר אנא לא ידענא כמה הויא שויא ובעל הפקדון אמר אנא ידענא כתב רבינו אבן מגש כיון דקא מודה נתבע דחייב ולא ידע כמה שויא הוה ליה מחויב שבועה שאינו יכול לישבע ומשלם כדאמרינן (שבועות מ"ז.) מנה לי בידך והלה אומר אין לך בידי אלא חמשים זוז והשאר איני יודע מתוך שאינו יכול לשבע משלם והלכך כל מה שהתובע אומר ששוה משלם. ואם רצה הנתבע להחרים על מי שנוטל ממנו ממון שלא כדין הרשות בידו ומסתברא דהאי דינא כדינא דשק צרור הוא דלקמן (ירושלמי ב"ק פ"ו ה"ז) ולא שייך ביה מחויב שבועה שאינו יכול לישבע כדאיתא לקמן ונשבע ונוטל וכל היכא דהאי ידע והאי לא ידע משתבע ושקיל והיכא דמפקיד ונפקד לא ידעי כמה שויא המוציא מחבירו עליו הראיה. ואי (נמי) ליכא סהדי דאבד ומפקיד לא ידע ונפקד חשוד על השבועה הוה ליה כדינא דשניהם חשודים על השבועה (שבועות מ"ז.) ופלוגתא דרב ושמואל ורבי אלעזר ואפסק הלכתא לקמן מתוך שאינו יכול לישבע משלם.
<h2>דף מה:</h2>
תנן התם (ב"מ צ"ג.) ארבעה שומרים הן שומר חנם נשבע על הכל וכו' וגרסינן בפרק כל הנשבעין שבועת השומרין דחייב רחמנא היכי משכחת לה ואוקימנא דאפקיד ליה בשטר ומסתברא לן מדפסקי רבוותא התם הלכתא כרב נחמן אמר שמואל דאמר גבי שכיר לא שנו אלא ששכרו בעדים אבל שכרו שלא בעדים לא דאמרינן מגו על כרחין דאפקיד ליה בשטרא הלכתא הוא ובשבועת השומרין ליכא שבועה חמורה אלא בשטרא. וההיא שינויא דקאמר רבינו אבן מגש דלא אמרינן מגו לאפטורי משבועה ודאפקיד בשטר ליתא לא בריר לן דאם כן לא הוה שתיק גמרא מיניה והלכך אפילו בשבועת השומרין אמרינן מגו לאפטורי משבועה דאורייתא לשבועה דרבנן.
גרסינן בפרק המוכר (ב"ב ע'.) המפקיד אצל חבירו בשטר ואמר ליה החזרתיו לך מהו ואסיקנא מגו דאי בעי למימר נאנסו מהימן כי אמר החזרתיו לך מהימן ולא מצי אמר ליה שטרך בידי מאי בעי והא דאמרינן בפרק כל הנשבעין (מ"ה:) מכלל דתרווייהו סבירא להו המפקיד אצל חבירו בשטר צריך להחזיר לו בשטר הני מילי לענין שבועה דאי ליכא עדים מחייב שבועה אבל לאפטורי מממונא כי ליכא עדים נמי מיפטר דהא אמרינן הכא מהימן ומאי מהימן דאמ' מהימן בשבועה דכי היכי דכי אמר נאנסו משתבע שבועה חמורה הכי נמי כי אמר החזרתיו לך משתבע שבועה כעין דאורייתא.
